אזכרה 3 שנים בלעדיך - מילים מאמא...
שלוש שנים שלא התראינו, אופק.
המחנק בגרון גדול.
לפני 3 שנים בשעה הזאת התפוצצתי מדאגה.
ביום שבת 7.10.23 כתבתי לך ב -17:42 "איך אתה אופק שלי? תתקשר כשתוכל"
ב- 19:11 ענית לי "הכל בסדר אתקשר מאוחר יותר".
לא התקשרת.
ביום ראשון בבוקר אני מתעוררת בבהלה. שולחת לך הודעה ב- 6:38. " בוקר טוב אופק שלי. אם תוכל תתקשר. מחכה לשמוע ממך".
לא שומעת ממך.
3 שנים.
אבל במשך 3 שנים בכל 1 לחודש אני נכנסת לנייד שלך אופק ודואגת לשלוח לעצמי תמונות מהנייד שלך כדי שהוואטסאפ שלך ימשיך להיות פעיל ושהשיחות איתך לא ימחקו.
וכשאני שומעת מיד את הצליל בטלפון הנייד המצביע על כך שקיבלתי הודעה ואני רואה את השם שלך "אופק שלי" אני נדרכת ומרגישה את פעימות הלב כאילו ששכחתי לרגע ששלחתי לעצמי את ההודעה. אני רואה את ההודעה מ"אופק שלי" ואני לא פותחת את ההודעה כדי שלא יעלם הסימן של הודעה חדשה ממך.
ביום הולדתך ה־21 קיבלת את הברכה שכתבתי לך. חזרת אליי בוואטסאפ וכתבת שאתה אוהב עד הירח, עם לב אדום.
הרבית לומר: "אוהב אותך, אמא".לא חיכית ליום הולדת או לאירוע מיוחד כדי לומר את זה. אמרת בימים מיוחדים, בחגים וגם סתם כך, בלי סיבה נראית לעין. היה חשוב לך לומר שאתה אוהב — לאבא, לענבר, למשפחה ולחברים.
את האהבה שלך ביטאת במילים מחזקות, בצחוק מתגלגל, במעשים טובים, בנגינה שעושה טוב על הלב, בעשיה משמעותית.החיבוק שלך תמיד היה מלא חום, אכפתיות ונוכחות. לא מיהרת לשחרר.הענקת כל כך הרבה חום לאנשים סביבך, צעירים ומבוגרים ממך, שאהבת כל כך, וקיבלת מהם הרבה אהבה בחזרה.
האהבה שהקרנת החוצה לא היתה רק ביטוי רגשי היא הייתה עבורך גם כוח מניע למימוש ולהגשמה עצמית. לאורך השנים פעלת מהלב, ממקום אוהב. בחרת לעשות דברים משמעותיים מתוך אהבה לאנשים ולמדינה.
הדברים שאהבת חיברו אותך לאנשים. אהבת להיות בחברה, ליצור קשרים ולעזור לאחרים. אהבת לפעול יחד, להיות חלק מצוות. האהבה הזאת הובילה אותך למכינה, ובהמשך לבחירה במסלול שדרש מאמץ רב, אישי וצוותי.
את הכול עשית מתוך אהבה ותחושת משמעות. וכשלא הרגשת חיבור פנימי לדברים, ידעת גם לוותר עליהם.היית מנהיג של החיים שלך. ערכים היוו עבורך מצפן. הם כיוונו אותך והובילו אותך קדימה.
במסלול גילית רמות גבוהות של אחריות, נחישות, דבקות במשימה, יכולת למידה ורעות. גילית שאתה יכול כל הזמן להשתפר ויחד עם זאת לתמוך ולעזור לאחרים.
גם ביום האחרון שלך היית במקום שבו רצית להיות — לעזור, לפעול, להציל.זה מה שהניע אותך לרדת לדרום, וזה מה שהוביל אותך גם ברגעים האחרונים, עד נפילתך.
לאורך היום וגם בשעות הלילה אתה במחשבותיי. אני רואה את פניך היפות מחייכות אליי, וכאילו שומעת אותך אומר: "אמא, אל תשכחי שאני אוהב".כך זה יהיה לנצח נצחים.
אופק שלי, פיזרת כאן כל כך הרבה אהבה, והיא קיבלה כל כך הרבה צורות.אתה עבורי, ועבור רבים כל כך, מצפן והשראה לחיים מלאים ומשמעותיים — חיים שיש בהם אהבה, עשייה, נתינה וחיבור.
אופק שלי היית גיבור בחייך ונפלת כגיבור. פעלת באומץ ובנחישות ביומך האחרון. הצלת אנשים רבים.
יחד איתך אופק נפלו ב-3 השנים האחרונות יותר מדי גיבורים וגיבורות. אנשים יפים, טובים שעשו כל כך הרבה טוב והביאו איתם כל כך הרבה אור.
איבדנו כל כך הרבה בשנים האחרונות והחיים שלנו לא יחזרו להיות מה שהיו קודם...אבל עדיין יש לנו כאן משפחה, חברים, שכנים וקהילה שעושים הרבה טוב, תומכים אחד בשני כדי לצמוח מתוך הכאב ולחיות יחד ובהרמוניה.
הגיע הזמן לשינוי כיוון אופק שלי. כולי תקווה, בשביל כולנו, בשביל האנשים והמדינה שכל כך אהבת שנדע לעשות בחירות נכונות ב 27.10 כדי להתחיל כאן תיקון וריפוי.
