קוראים לי עומר והאמת – כשנאורה דיברה איתי וביקשה שאדבר על אופק, להגיד "כן" – זה לא היה לי כזה פשוט. לא יצא לי עדיין לדבר עליו באופן כזה. אבל זמן קצר לפני שהיא ביקשה, יצא לי לשבת עם פני, אמא של אופק, לקפה. והיא עזרה לי להבין עוד יותר כמה חשוב לספר ולדבר על הקרובים לנו, וכמה זה הדבר המעט שאנחנו יכולים לעשות לזכרם. לא פשוט עבורי לעמוד כאן ולדבר עליו. קשה לתאר במילים אדם שכל כך נוכח אצלי במחשבה – גם היום, וגם בחיים שהיו לנו לפני השביעי. ועדיין נדמה שהוא עוד רגע נכנס – עם החיוך הרחב, עם האנרגיה...

שנתיים עברו מאז שאופק נהרג בקיבוץ בארי. ב - 9.10.25 בבוקר ירד באופן חריג גשם. בשעה 18:00 התכנסנו בבית העלמין ובשעה 19:30 התכנסנו בכפר נטר לחנוכת גן ההנצחה של אופק. מאות בני משפחה, חברים ממעגלים שונים, חברים ליחידה ותושבי המקום הגיעו והשתתפו בארוע שהיה מרגש וכואב כאחד. תודה מעומק הלב לכל המעורבים, התורמים והמשתתפים שליוו ומלווים אותנו לכל אורך הדרך. לאלבום התמונות מהארוע .

רמי ומלכה אלמוג, קרובי משפחה יקרים המתגוררים בארה"ב, החליטו להנציח את זכרו של אופק באמצעות רכישת אופנוע אמבולנס למד"א עם שמו של אופק....